כחלק ממסע הקניות הנהדר של יום שישי השחור האחרון וגם כתוצאה מהעובדה שאמזון הורידו את עלות המשלוחים, החלטתי לקנות מספר גלילי חומר למדפסת בגוונים שונים ומחברות שונות. המחירים היו מדהימים ואני הרחבתי את אפשרויות ההדפסה בעוד 7 גוונים חדשים (בין השאר בצבע שיש, מחכה למשהו מעניין להדפיס ממנו. נראה מבטיח).
אז למה בעצם אני מספר את זה פה? מעבר לעובדה שמגוון האפשרויות התרחב כמובן נתקלתי בבעיה שלא צפיתי. המדפסת שלי הגיע עם מוט תמיכה באורך של כעשרה סנטימטרים ועד כה זה עבד נהדר עבור גלילי החומר שהיו לי מהרכישה הקודמת. לעומת זאת חלק מהגלילים החדשים שהגיעו רחבים יותר בעוד מספר סנטימטרים.
בחלק מהמקרים זה על הגבול מבחינת המקום שלהם בזמן ההדפסה ובחלק נאלצתי לשים אותם תלויים חלקית. הרוחב של הגלילים משפיע גם בצורה כזו שחומר מידי פעם נמצא מאוד רחוק ממרכז ההזנה ולכן מחליק ולא מוזן כנדרש.

מיד התחלתי לבחון כיצד אני מאפשר מרחב נכון לגלילים. המחשבה הראשונה שלי הייתה לתכנן תוספת קטנה. הבעייה במקרה הזה הייתה שהתוספת לא תאפשר לגליל לנוע חופשי והוא עלול להיתקע בזווית. המהלך הבא היה לבחון אפשרות להאריך את המוט בצורה טבעית ככל האפשר.
עמדו בפני שני אתגרים. הראשון, הוא להצליח להעתיק את ההברגה שנועלת את המוט המקורי אל התכנון החדש שלי. האתגר השני הוא להדפיס בצורה כזו שזה יחזיק מעמד לאורך זמן.
האתגר הראשון היה יחסית פשוט. פתחתי SolidWorks לקחתי כלי מדידה ותכננתי את המנגנון על המוט המקורי. כעת רק שיניתי את מידת האורך שלו כך שתתאים לצרכים החדשים. במקור האורך של כל המוט הוא עשרה סנטימטרים ואני הוספתי עוד חמישה.
האתגר השני התברר שמצריך מחשבה. יכולתי להתקדם מיד להדפסה של המוט במנח עמידה כמו בתמונה הבאה:

מצד אחד ההדפסה כנראה הייתה קצרה יחסית אבל מצד שני נדרש להתייחס לאזורים מיוחדים שצריכים תמיכה ויותר גרוע מכך ברגע שיהיה קצת עומס על המוט השכבות יפרדו והמוט ישבר.
האפשרות הבאה הייתה לחלק את המוט לשני חלקים. במקרה הזה היה צורך לבחון מספר אתגרים חדשים (כל הזמן יש אתגרים, איזה כיף!!).
האתגר ראשון היה להבין איפה בדיוק חותכים. בחנתי את התכנון ונראה כי הוא סימטרי לאורכו ולכן ניתן לחתוך בצורה כזו שמסלול ההברגה בקצה לא יפגע.
האתגר השני היה כיצד מדפיסים בצורה כזו שהקצוות ישארו מחוברים מתחילת ההדפסה עד סופה וישמרו על הצורה החצי מעגלית. את זה פתרתי על ידי חיבור רצועות דקות בין הצדדים במספר נקודות. דאגתי שהרצועות יהיו דקות מספיק כך שבמידה ובהמשך הן יפריעו אוכל לחתוך אותן בקלות.
האתגר השלישי היה כיצד לחבר את שני החלקים בסיום ההדפסה. אתגר זה נפתר על ידי הוספת עמודים עם קדחים שמתאימים לברגים M4 ושחרור מקום לאומים בצד השני.

בסיום ההדפסה קיבלתי מוט ארוך בכ 5 סנטימטר מהמוט המקורי.
למה הדפסתי בורוד?? למה לא? האמת שזה מה שהיה מחובר והתעצלתי להחליף :).
עכשיו ניתן להשתמש בגלילי החומר החדשים להדפסות מעניינות. בהחלט מחכה לראות כיצד יצאו הדפסות בגוון שיש.
מקווה שאתם נהנים מהכתיבה ואל תשכחו להרשם לעדכונים.
The 3DP blogger. (איל ס.)