הדבר הראשון שעליו ממליצים לבצע ברגע שמוציאים את המדפסת אל השולחן הוא לבצע פילוס.

לא, לא מדובר על לוודא שהמדפסת ישרה, ממש לא קשור. את ההבדל בין פילוס לכיול ניתן לראות בסרטון של DIY3DTECH. מדובר על כיול המרחק בין ראש ההדפסה לבין המגש. על פי חוקי המדפסות נדרש שיהיה מרווח של כעשירית המ"מ ואת זה ניתן לקבל על ידי המדיד המדויק בעולם… פיסת נייר. יחד עם המדפסת מגיעה חתיכת קרטון מצחיקה ומסבירים לך שכל מה שצריך זה לוודא שהיא נגררת במעט כוח בלפחות 4 פינות של המגש. מה שלא מסבירים זה שחשוב שראש ההדפסה יהיה חם או נקי לחלוטין כי אחרת אתה עלול לבצע כיול שגוי (מעט חומר שנשאר על הראש זה הרבה יותר מעשירית המ"מ).

אז אחרי מספר נסיונות כושלים של כיול הבנתי את הסוד הזה וחיממתי את ראש ההדפסה, אבל אז גיליתי שהנייר לא ממש עמיד בחום הזה. אחרי שתי נקודות גם הקרטון המצחיק מתחיל להישרט ואז שוב הכיול לא מספק. למרות זאת הייתי בטוח שהצלחתי בכיול ושלחתי להדפסה סמיילי קטן. לא הספקתי לצייץ והשכבה הראשונה נמרחה לה בצורה אקראית על המגש.

התחלתי לחפש בסרטונים משהו הנדסי יותר לביצוע הכיול. התמקדתי על סוג המדפסת שמולי (duplicator i3 mini) ומצאתי סרטון בערוץ YouTube של Print Very Good שבו הוא מדגים את הכיול בעזרת מד מרווח בעובי 0.08 mm וזה נותן כיול אמין. מיד עברתי לאינטרנט וחיפשתי לי מד מרווח כזה. בחלק מהחנויות ניסו להיות מתוחכמים ותרגמו את המדיד ל"פילר גייז" (filler gauge)😆. בארץ מצאתי לצערי רק מד מרווח שיש לו קפיצות של 0.05 מ"מ.

הכיול בעזרת מד המרווח המקומי היה סוג של משחק. צריך לבחון האם 0.1 מ"מ לא נכנס והאם 0.05 מ"מ עובר חופשי. לא שזה לא עובד אבל לא הרגיש לי נוח מספיק לכיול.

אז המשכתי בחיפוש באמזון ושם מצאתי מד מרווח שמכיל את המידה 0.08 מ"מ וכמובן שגם משם הזמנתי.

סוף סוף הצלחתי להגיע לכיול יעיל וישר עליתי כיתה. החלטתי להדפיס כדור טניס שהגיע עם המודלים לדוגמא על כרטיס הזכרון. לצערי לא צילמתי את התוצאה המפחידה. הר ספגטי שחור שהופיע אחרי מספר דקות הדפסה (אני ראיתי אותו אחרי הרבה זמן כמובן) אבל הפעם זה נבע מחוסר הדבקה למגש ההדפסה אבל על זה ארחיב בפוסט הבא.

אל תשכחו להרשם לעדכונים.
The 3DP blogger. (איל ס.)