במה לתצוגה חלק א'

לפעמים מתוך ההדפסות השונות מתקבלים דברים יפים שכדאי להציג בצורה מעניינת. חיפשתי קצת רעיונות כיצד ניתן וכדאי להציג יצירות.

המוטיב המרכזי שמסתמן הוא להכין במה מסתובבת ועליה להניח את המיצג וכך ניתן לראות אותו היטב. מעבר לכך, ניתן להוסיף תאורה ואפקטים.

המחשבה הראשונה שעלתה לי הייתה שחייבים לשנות את הגישה של במה עגולה אז תכננתי במה בצורת מתומן.

הנקודה השנייה שנתתי עליה את הדעת היא הצורך בסיבוב הבמה ולצורך כך השתמשתי בספינר ישן ששכב אצלי זרוק (אין מה לעשות… האופנה חלפה מהעולם 5 דקות לפני שהיא התחילה🤣).

הרעיון עצמו נחמד אבל עם לא מעט בעיות. נתחיל מהעובדה שהצבע הכחול מתנגש עם רוב הגוונים האחרים. צריך לחשוב על משהו בהיר ואולי עם יכולת החלפה בהתאם למה שנדרש להציג. נוסף על כך הבמה מתנדנדת כי הציר במרכז ויש הפרש בצדדים בגובה. הנקודה האחרונה היא העובדה שכדי לסובב את הבמה חייבים לדחוף אצבעות לתמונה.

החלטתי להתקדם עם התכנון (מכאן הסיבה לחלק א' בכותרת) במטרה לשפרו. הדברים החשובים לי הם:

  • להפוך את הבמה ליציבה יותר.
  • לשנות צבע ואולי לאפשר החלפת משטח.
  • לגרום לבמה להסתובב באופן רציף ללא דחיפה ידנית

אני חוזר ללוח השרטוט ואעדכן בהמשך לאיזה כיוון לקחו אותי הנקודות החשובות.

The 3DP blogger. (איל ס.)

מדפיסים בחלקים בעקבות Black Friday

כחלק ממסע הקניות הנהדר של יום שישי השחור האחרון וגם כתוצאה מהעובדה שאמזון הורידו את עלות המשלוחים, החלטתי לקנות מספר גלילי חומר למדפסת בגוונים שונים ומחברות שונות. המחירים היו מדהימים ואני הרחבתי את אפשרויות ההדפסה בעוד 7 גוונים חדשים (בין השאר בצבע שיש, מחכה למשהו מעניין להדפיס ממנו. נראה מבטיח).

אז למה בעצם אני מספר את זה פה? מעבר לעובדה שמגוון האפשרויות התרחב כמובן נתקלתי בבעיה שלא צפיתי. המדפסת שלי הגיע עם מוט תמיכה באורך של כעשרה סנטימטרים ועד כה זה עבד נהדר עבור גלילי החומר שהיו לי מהרכישה הקודמת. לעומת זאת חלק מהגלילים החדשים שהגיעו רחבים יותר בעוד מספר סנטימטרים.
בחלק מהמקרים זה על הגבול מבחינת המקום שלהם בזמן ההדפסה ובחלק נאלצתי לשים אותם תלויים חלקית. הרוחב של הגלילים משפיע גם בצורה כזו שחומר מידי פעם נמצא מאוד רחוק ממרכז ההזנה ולכן מחליק ולא מוזן כנדרש.

מיד התחלתי לבחון כיצד אני מאפשר מרחב נכון לגלילים. המחשבה הראשונה שלי הייתה לתכנן תוספת קטנה. הבעייה במקרה הזה הייתה שהתוספת לא תאפשר לגליל לנוע חופשי והוא עלול להיתקע בזווית. המהלך הבא היה לבחון אפשרות להאריך את המוט בצורה טבעית ככל האפשר.
עמדו בפני שני אתגרים. הראשון, הוא להצליח להעתיק את ההברגה שנועלת את המוט המקורי אל התכנון החדש שלי. האתגר השני הוא להדפיס בצורה כזו שזה יחזיק מעמד לאורך זמן.

האתגר הראשון היה יחסית פשוט. פתחתי SolidWorks לקחתי כלי מדידה ותכננתי את המנגנון על המוט המקורי. כעת רק שיניתי את מידת האורך שלו כך שתתאים לצרכים החדשים. במקור האורך של כל המוט הוא עשרה סנטימטרים ואני הוספתי עוד חמישה.
האתגר השני התברר שמצריך מחשבה. יכולתי להתקדם מיד להדפסה של המוט במנח עמידה כמו בתמונה הבאה:

מצד אחד ההדפסה כנראה הייתה קצרה יחסית אבל מצד שני נדרש להתייחס לאזורים מיוחדים שצריכים תמיכה ויותר גרוע מכך ברגע שיהיה קצת עומס על המוט השכבות יפרדו והמוט ישבר.

האפשרות הבאה הייתה לחלק את המוט לשני חלקים. במקרה הזה היה צורך לבחון מספר אתגרים חדשים (כל הזמן יש אתגרים, איזה כיף!!).

האתגר ראשון היה להבין איפה בדיוק חותכים. בחנתי את התכנון ונראה כי הוא סימטרי לאורכו ולכן ניתן לחתוך בצורה כזו שמסלול ההברגה בקצה לא יפגע.
האתגר השני היה כיצד מדפיסים בצורה כזו שהקצוות ישארו מחוברים מתחילת ההדפסה עד סופה וישמרו על הצורה החצי מעגלית. את זה פתרתי על ידי חיבור רצועות דקות בין הצדדים במספר נקודות. דאגתי שהרצועות יהיו דקות מספיק כך שבמידה ובהמשך הן יפריעו אוכל לחתוך אותן בקלות.
האתגר השלישי היה כיצד לחבר את שני החלקים בסיום ההדפסה. אתגר זה נפתר על ידי הוספת עמודים עם קדחים שמתאימים לברגים M4 ושחרור מקום לאומים בצד השני.

בסיום ההדפסה קיבלתי מוט ארוך בכ 5 סנטימטר מהמוט המקורי.

למה הדפסתי בורוד?? למה לא? האמת שזה מה שהיה מחובר והתעצלתי להחליף :).
עכשיו ניתן להשתמש בגלילי החומר החדשים להדפסות מעניינות. בהחלט מחכה לראות כיצד יצאו הדפסות בגוון שיש.

מקווה שאתם נהנים מהכתיבה ואל תשכחו להרשם לעדכונים.

The 3DP blogger. (איל ס.)

זויות משנות הרכב

נתקלתי לאחרונה במונח anamorphic אשר נותן פרשנות חדשה למה שמונח לפני העיניים שלנו. למעשה מדובר בקונספט קולנועי שמדבר על צילום במבט רחב בשימוש בעדשה רגילה.

אני יותר התחברתי לפרוש המקורי מהשפה היוונית. המילה Morph פירושה צורה ויחד עם התחילית מתקבל "חזרה לצורה".

בעולם המידול וההדפסה, ישנו רעיון מעניין שלוקח שתי מילים ומרכיב אותן על גוף אחד משני צידיו ובסיבוב של 90 מעלות משתנה הצורה וחוזרת חזרה למקור שלה.

ישנן מספר שיטות. השיטה שאני מראה פה היא המורכבת יותר. ניתן ליישם בכל תוכנת תיב"ם. אני כמובן לא נוטש את SolidWorks. בשיטה הזו לצערי לא ניתן להשתמש בעברית בגלל האותיות ה"צפות" כגון י'.
השלבים לתכנון מודל כזה פשוטים אבל מורכבים גם יחד.

בשלב הראשון צריך לבחור במילים עם אותו מספר אותיות. במידה ואין לכם את את אותו מספר אותיות בשתי המילים, ניתן לחשוב על תוספת כגון לב או סימן קריאה.את המילה הראשונה נרשום על מישור כלשהו (עדיפות למישור ראשי של התוכנה). יש לתת מידות לכתב בצורה שיודעים את הגובה ואת הרוחב הכולל של הכיתוב. את המילה הראשונה מושכים לאורך זהה לרוחב הכיתוב.

את המילה השנייה יש לרשום על מישור ניצב למישור הקודם. גם פה יש לתת לכתב את הגובה במידה זהה ולוודא את רוחב הכולל של הכיתוב שתואם לרוחב מהשלב הראשון. כעת נבצע משיכה תוך חיתוך הפוך (כלומר כל מה שמחוץ לאותיות של המילה השניה יחתך) ואת המשיכה נבצע שוב ברוחב הכולל של המלל.

בשלב השלישי נמחק את כל הגופים הקטנים המיותרים שהתקבלו (אל תדאגו, בטוח יהיו כמה כאלו) ניתן למחוק בצורה אלכסונית של כל הגופים שהתקבלו. ניתן להתחכם ולבצע בחירה מעגלית .

לסיום נוסיף במה קטנה על מנת לחבר את כל האותיות ולהקל על ההדפסה. מנסיון, כדאי לחשוב גם על הדפסה של כל גוף אותיות בצורה בדידה ולאחר מכן להדביק לפלטה.

תוך כדי כתיבת הפוסט נתקלתי במספר שיטות נוספות. אחת מהן שמאוד התחברתי אליה היא שיטה שמפשטת את ההדפסה היא על בסיס החסרה כפי שניתן לראות בסרטון הבא מהערוץ של eunny.

שיטת ההחסרה לשמחתי מאפשרת שימוש בעברית (כמובן רק באזור שמסירים) ולכן אני בינתיים ממשיך לייצר גופים משתנים למיניהם.
מקווה שאתם נהנים מהכתיבה ואל תשכחו להרשם לעדכונים.

The 3DP blogger. (איל ס.)

מתלה כפתורים

אחרי התכנון הראשון של מתלי הענק שלי, החלטנו לצאת עם קונספט חדשים של קיר עם מתלים בצורת כפתורים. כבר הזכרתי את הרעיון בפוסטים הקודמים בהם דיברתי על התמיכות הנדרשות בזמן ההדפסה. בפוסט הזה אני רוצה לשתף את השלבים והמחשבות של התכנון.

כאשר ניגשים לתכנון כלשהוף דבר ראשון יש לבחון מה הדרישות בדרך. לא מדובר םה רק על מתלה בצורה של כפתור. ישנן מספר דרישות פונקציאנליות. להלן רשימת הדרישות שהיה צורך להתייחס אליהן במהלך התכנון.

  1. המתלה צריך להחזיק עליו כמות גדולה של בגדים (בעיקר סווטשריטס). הערכה גסה של עד 10 ק"ג.
  2. חייבת להיות דרך פשוטה לחבר אותו לקיר.
  3. צריך כמה שיותר צבעים.

כל אחת מהדרישות כמובן יצרה ערכת דרישות משנה. לדוגמא הדרישה של המשקל מחייבת לתכנן להדפסה לאורך הסיבים ולא בעמידה.
הדרישה להדפיס בכמה שיותר צבעים הביאה למחשבה שכדאי להפריד את המוט המרכזי ואת הכפתור מקדימה ואז ניתן להדפיס את המוט בצבע אחיד ואת הכפתור בקלות להדפיס בכמה צבעים שרוצים ובאיזה כוון הדפסה שיתן מראה יפה יותר.
גם הדרישה לדרך פשוטה לחיבור לקיר הובילה למחשבה של חלוקה לשניים אבל כאן נכנסה דרישה נוספת והיא שיש לחבר אותן בקלות ושלא יתנתקו בקלות.

שלל הדרישות ומהחשבות השונות הוביל לרעיון הראשוני שניתן לראות אותו בסרטון הבא:

המוט מתחבר בעזרת בורג ישירות לדיבל בקיר ואת הכפתור מלבישים עליו ונועלים בחצי סיבוב.
כמובן שקיימת הגבלה של אורך המוט בהתאם לבורג ומברג שניתן לרכוש בחנות חומרי בניין ולא באמצעים מיוחדים.

התכנון של מנגנון הנעילה היה מאתגר. יש לקחת בחשבון את המסלול שהוא צריך לעבור ואת העובדה שהוא נדרש להינעל.
בפעם הראשונה, הנחתי שמספיק לתת לפינים להגיע למקום ולבצע רבע סיבוב וזה המסלול שהתקבל.

אחרי הניסוי הראשון הבנתי שיש לנו פ בעיה. הכפתור נופל הנגיעה הראשונה. אין חיכוך ולכן הוא פשוט חוזר לאחור. זה הוביל למחשבה שנדרש לתת לפין לעלות מעט למעלה ואז לחזור לאחור. זה יתן לנו גם משיכה למקוםף יוסיף חיכוך ויאפשר נעילה. וזה המסלול החדש שהתקבל.

הגורם הבא המוט. בתחילה הנחנו שכדי לשמור על הדרישה למשקל, אדאג למוט קצר ככל האפשר. זה הביא למוט באורך של 7 ס"מ. הדפסנו מספר מוטות וכפתורים כאלו ותלינו אותם על הקיר. אני שמח לומר שזה עבד בהחלט. ההתקנה הייתה פשוטה, החיבור היה ברור והכפתור ננעל למקום.

הבעיה היחידה שעדיין נשארה היא העובדה שהאורך של 7 ס"מ קצר מידי ולא מאפשר מספיק מקום לתלייה רבה (ויש בלי העין הרע..).
התחלתי לבחון לכמה ניתן להאריך את המוט תוך שמירה על אורך שעדיין ניתן להשתמש בו במברג שיש לנו וגם לא יקרוס מהעומס. הארכתי את המוט בעוד 5 ס"מ (אורך כולל 12 ס"מ) והשתמשתי בתוכנת SolidWorks במודול Simulation express על לבחון את פילוג המשקל. קיבלתי את הניתוח הבא.

התמונה מוצגת בהגזמה כדי שניתן יהיה לראות את האזור שיזוז. לפי הניתוח תהיה תזוזה של פחות ממילימטר בקצה הרחוק ביותר עבור משקל של 10 ק"ג המרוכז בקצה.
בהמשך לפוסט הקודם, דאגתי הפעם שיהיו תמיכות כנדרש והתחלתי להדפיס סדרות.

מקווה שאתם נהנים מהכתיבה ואל תשכחו להרשם לעדכונים.

The 3DP blogger. (איל ס.)

לפעמים צריך גם תמיכות

כאשר מדפיסים דברים מעניינים, לפעמים אנחנו קצרי רוח ומנסים לבחון כיצד ניתן לקצר את ההדפסה ככל האפשר. ישנם לא מעט גורמים שמשפיעים על הזמן כגון מהירות ההדפסה של כל השכבות, כוון ההדפסה וכמות המילוי אבל אחד הדברים שמוסיפים לפעמים בצורה משמעותית את הזמן הן התמיכות.

הצורך בתמיכות נובע מהעובדה שההדפסה היא בעצם מבוצעת בצורה דו ממדית (בדרך כלל בצירי X+Y) בכל פעם בנקודת גובה אחרת (התנועה לאורך ציר Z) בשיטה של חיתוך או פריסה לשכבות.

ניקח לדוגמא את הגליל שתכננתי עבור מתלה הכפתורים . הפורסן מתריע על אזורים בעייתים על ידי צביעת באדום.

סימנתי בתמונה בחץ את השכבה הראשונה של פין הנעילה. למעשה בנקודה הזו המדפסת תדפיס באוויר.

כאשר טוענים אותו לפורסן Cura ללא תמיכה זמן ההדפסה הוא שעתיים וחמישים דקות וברגע שמבקשים להדפיס עם תמיכה הזמן מתארך בעוד כ 40 דקות. במידה ותכננתם להדפיס רק אחד כזה אז לא נורא אבל כאשר נדרש להדפיס בצורה סדרתית כל דקה חשובה.

ניתן היה כמובן להעמיד את הגליל ולהדפיס אבל פה יש לנו בעיה קשה יותר מאשר בעיית תמיכה. כוון ההדפסה בעמידה יביא למצב בו הגליל ישבר ברגע שנתלה עליו משקל. יש חשיבות רבה לכוון הסיבים בהדפסה כאשר מדובר על חלק שהוא לא רק לנוי. דרך נוספת היא לייצר תמיכה כחלק מהתכנון. במקרה הזה התכנון הסתבך ולא הצדיק שינוי.

כדי להמנע מהדפסה של פין הנעילה באוויר, סובבתי את המודל וניסיתי כמובן להדפיס ללא תמיכה ובתמונה הבאה ניתן לראות מה קרה.

בזכות ההמשכיות של השכבה המדפסת הצליחה להדפיס. ללא התמיכה השכבה שקעה וגליל זה כבר לא….

אז נכנעתי והוספתי את התמיכה הנדרשת ושלחתי להדפסה.

הפעם יצא גליל מדויק ויפה. אני חייב להודות שיש לתמיכות כמה יתרונות והיתרון הכי חשוב זה ההנאה לפרק אותן מהמקום ולקבל הדפסה יפה מתחת 😄.

הגיע הזמן להכניס את התהליך הסדרתי. מזל שיש לי אפשרות לשלוט מרחוק אז אפשר לשלוח להדפסה ולהמשיך לעשות דברים אחרים.

מקווה שאתם נהנים מהכתיבה ואל תשכחו להרשם לעדכונים.

The 3DP blogger. (איל ס.)

חפצים במראה נראים שונה מהמציאות

המשפט הפשוט הזה שמופיע על מראות ברכב מזהיר אותנו מהעובדה שצריך לבחון היטב ובזהירות את מה שנמצא מול העיניים שלנו.מצחיק שגם כאשר מתכננים מודל להדפסה תלת ממדית הוא גם תופס (אולי לא באותה חומרה אבל בכל זאת…). לאחרונה נתקלתי בסדרת טיפים למייקרים ואחד מהם היה "תחזיקו סרגל ליד המחשב". זה נשמע טפשי בהתחלה אבל ברגע שאתה מתחיל לתכנן חלקים שאינם מושפעים מחלקים אחרים, אתה עלול למצוא את עצמך בחוסר פרופורציה.

החלטתי לתכנן מתלים שונים לתליית תכשיטים וגם לתלייה של מעילים ו/או תיקים. לא הייתי בטוח מה הגודל הנדרש והימרתי על מידות שנראו לי הגיוניות. על המסך במחשב זה אכן נראה הגיוני.

שהכנתי להדפסה זה כבר הרגיש לי מוגזם (כפי שנאמר:"פה חשדתי" 😏) ניתן להדפיס רק שניים על מגש בצורה סבירה.

שזה הודפס הבנתי כמה ענק זה יצא אבל בהמשך שתלינו אותם על הקיר זה נראה סביר יותר.

התכנון הבא היה מתלה בצורת כפתור. החלטתי לצאת מנקודת הנחה שהממדים דומים ותכננתי את הכפתור בקוטר 16 ס"מ. מזל שבחנתי על הסרגל כמה זה יוצא וגם מצאתי קופסה עגולה באותו קוטר וזה הביא אותי להבנה כמה הגזמתי. עשיתי קצת מדידות וצמצמתי את הקוטר ל 9 ס"מ.

חילקתי אותו לשני חלקים כדי להקל מצד אחד על ההדפסה וההרכבה שלו ומצד שני לוודא את כוון השכבות ולהגביר את החוזק שלו.

אחרי שנתלה אותו אוסיף פה עדכון.
הבטחתי לעדכן אבל ברגע שניגשתי לזה יצא פוסט שלם סביב זה. אז כדי לקבל את העדכון עבו לפוסט מתלה כפתורים.

עד אז.. מקווה שאתם נהנים מהכתיבה ואל תשכחו להרשם לעדכונים.

The 3DP blogger. (איל ס.)

משנים מקום ומשפרים ביצועים

ברוב המדפסות מנגנון ההזנה של חומר ההדפסה נמצא בצד והסליל של החומר נמצא רחוק יחסית (כמעט תמיד במקום מרוחק ולא ממש הגיוני). במדפסת Creality Ender 3 ההמלצה היא למקם את הסליל על המסגרת למעלה ומנגנון ההזנה נמצא בצד. ניתן לראות בתמונה שלקחתי מהמדפסת מעט לאחר שהרכבתי אותה שהחומר שמוזן מהצד אינו זורם בצורה חלקה לתוך המנגנון.

בשלב הראשון הוספתי מתקן שמאריך את הזרוע למעלה ומנסה לתת זוית סבירה בכניסה למנגנון ההזנה. עשיתי את זה לפי ההמלצות ואפילו עשיתי עליו מספר תיקונים וניתן לראות אותו ב thingverse.

דבר נוסף שהדפסתי כפי שממליצים כמעט כולם היה התקן קטן אשר מטרתו להרחיק את החומר מבורג ציר Z וגם להזין במדויק יותר לתוך ה extruder.

אחרי ממש מעט הדפסות המנגנון נשחק וגרם לכך שהחומר נתפס מידי פעם בזמן ההדפסה ואז נוצרו חורים וכשלו הדפסות.

הבנתי שנדרש שינוי משמעותי ובאותו זמן נתקלתי במספר סרטונים ומאמרים שדיברו על הזזת החומר לצד. הסרטון היעיל ביותר היה של Chuck מערוץ Chep ושם הוא מציג פרופיל זוית שהוא מצא ובעזרתו הוא העביר את סליל החומר לצד המדפסת. זה מצא חן בעיני כי זה ענה על הצורך לקצר את מסלול החומר עד שהוא מגיע למנגנון ההזנה ובמקביל שיפרה משמעותית את מסלול הכניסה של החומר בצורה משיקה למנגנון ההזנה.

הבעייה שראיתי בזויתן שהוא השתמש בו הייתה שהוא יוצר זוית גבוהה מאוד שעלולה בהמשך להישבר וגם קרובה יחסית למנועים ואז קשה להכניס את הסליל למקום.
הורדתי אליי את התכנון המקורי וטענתי אותו לתוכנת SolidWorks. לאחר מספרים חישובים ובחינה מול המדפסת כולה התקבל זויתן חדש אשר שמר על זוית אמצעית (45 מעלות) ועל מרחק סביר שמאפשר הכנסה ושליפה קלה ופשוטה של הסליל. החסרון הקטן היה שנדרש להשתמש באומים וברגים נוספים (שממילא יש לי).

אחרי שהתחלתי להשתמש בזויתן החדש גיליתי שהגליל נוטה על הצד מהמשקל העצמי שלו ותוך כדי תנועה החומר מתחיל להסתבך עם עצמו. החלטתי להוסיף תמיכה שתיישר את הגליל ותתן תמיכה תוך כדי עבודה.

התכנון הוביל אותי לתמיכה שניתנת לשליפה פשוטה

לגבי החשש מהשפשוף עם בורג ציר ה Z, לפעמים צריך ללכת על הדברים הפשוטים ביותר.
הציר במקור הגיע עם שרוול גומי להגנה במשלוח. פשוט השחלתי את השרוול על הבורג והצלחתי לקבל שתי הצלחות במחיר של אחת. השרוול מגן על החומר שנכנס למדפסת וגם מגן על הבורג מלכלוכים.

עכשיו כל מה שנשאר זה להדפיס ביעילות ומהירות גבוהה.

אל תשכחו להרשם לעדכונים.
The 3DP blogger. (איל ס.)

מדפיסים מתאם לתליית ווים

החלטנו לבנות מתלה מסודר לכל השרשראות והצמידים. לשם כך קניתי ווים בצורת L

במידה ואי פעם ניסיתם לתלות ווים אתם יודעים שזה תהליך מעצבן. צריך (ועדיף) לקדוח חור הכנה קטן ואז להתחיל להבריג את הוו עד שנתפס התבריג ההתחלתי ובעזרת פלייר ולהבריג לפחות 5 סיבובים. כאשר מדובר בוו אחד או שניים, זה תהליך מעצבן לעומת זאת כאשר מדובר על 15-20 זה שרירים תפוסים.
עיקר הבעיה פה היא חוסר היכולת לתפוס את הוו שאינו סימטרי במברגה.
החלטתי לעצור הכל ולאתגר את עצמי בבניית מתאם ובתקווה להמנע משרירים תפוסים.

פתחתי את תוכנת SolidWorks ותחילה בניתי מודל של הוו. סביב הוו בניתי מתקן קטן אשר שומר על האיזון ועל קו הסיבוב שלו

הוספתי מתאם משושה במרכז במידה המתאימה וניגשתי לשלב ההדפסה.

נזכרתי שראיתי סרטון של Dr Vax (יש לו סרטונים מעולים) שמדגים את ההבדלים בכווני ההדפסה וההשפעה על הכוחות שאפשר להפעיל עליהם. בכל זאת כאשר נכניס את זה למברגה נפעיל כח פיתול ולכן כדאי לבחון איך להדפיס את המתאם.

האפשרות הפשוטה ביותר להדפסה הייתה בכוון עם הכי פחות תמיכה.

ברור שניסיתי והדפסתי בצורה הזו וברגע שהכנסתי למברגה והפעלתי כח השכבה החלשה ביותר (אזור החיבור של המשושה) התנתקה מהמקום.

האפשרות הבאה הייתה בשכיבה עם תמיכה קלה לאזור המשושה. בגלל שלא מדובר על משהו אסתי אלא פונקציונאלי לא נורא לשים תמיכה ואפילו שישאר סימן קל. במקרה הזה כוון התנועה במברגה מנסה להזיז את כל השכבות יחד ולכן סיכוי נמוך שהמתאם ישבר.

לשמחתי המתאם עמד בכח שהפעלתי עליו אבל מיד גיליתי משהו ששכחתי.
לא קיימת שום דפינה לוו ולכן בתחילת הסיבוב הוא מחליק החוצה ולכן קשה מאוד להבריג אותו למקום.
זה היופי בשימוש בהדפסה תלת ממדית. כל מה שצריך זה לחשוב על פתרון ולהדפיס שוב.
חזרתי לתכנון המקורי שלי והוספתי קדח שאליו יכנס הקצה הקצר של הוו

החור איפשר להשתמש במתאם בצורה יעילה ומהירה כפי שרואים בסרטון הבא.

את המתאם עכשיו ניתן להוריד באתר thingiverse שבו אני מפרסם את ההדפסות המעניינות שלי ומוצא דברים נוספים.

אחרי מספר דקות קבלנו מתלה שרשראות מושלם
אל תשכחו להרשם לעדכונים.
The 3DP blogger. (איל ס.)

מתקן לקפסולות חסכוני במקום

אחרי שבפוסט הקודם טיפלתי במצב הקפה בעבודה, החלטתי לבחון את נגישות הקפה בבית.
לפני כשנה רכשנו מכונת Nespresso C30 נחמדה מאוד 🙂 .
המכונה עובדת בקצב מפתיע, יחסית לכמות הקפה ששתינו לפני שהיא הגיעה, אבל עדיין לא הגענו לטעם האהוב על כל אחד מאיתנו בבית (וזה אחרי התנסות בלא מעט סוגי קפסולות).
דבר אחד בטוח, כל מתקני התצוגה השונים של הקפסולות תופסים יותר מידי מקום על השיש. חשבנו בהתחלה לקנות קוביה שקופה שזה סוג של רהיט אבל הגענו למסקנה שזה לאט לאט יטייל הצידה ויעלם כדי לפנות מקום על השיש.

עברנו למתקנים עומדים שתופסים פחות מקום אבל גם זה מציק ומטייל לו בכל פעם מחדש.
החלטתי שהגיע הזמן לתכנן מקום אחסון שמתאים לנו. במקרה באותו זמן, סיסטמטיקס הכריזה על תחרות עיצוב מתקן קפסולות. חשבתי לנסות לתכנן משהו שיכנס גם לתחרות. הבעיה העיקרית שלי שאני חושב פונקציונלית יותר מאשר עיצובית ולכן בסופו של דבר נשארתי עם הכוון שאני רוצה ועל הדרך אני שמח לתת פה קרדיט לפרויקט שזכה במקום ראשון.

כפי שציינתי קודם, אני לרוב חושב בהיבטים פונקציונליים ולכן המשימה שעמדה בפני הייתה לתכנן מתקן שלא יתפוס מקום, שיהיה נוח לתפעול ושיכיל לפחות 20 קפסולות.

השלב הראשון היה לחפש מודל של מכונת הנספרסו שיש לנו ועל גבי המודל הזה לתכנן את מתקן הקפסולות במקום להתחיל במדידות ולצערי ולהפתעתי לא הצלחתי למצוא אפילו לא מודל אחד. מה שהצלחתי למצוא זה תכנון של מתקן קפסולות עבור המכונה שיש לנו בבית באתר השיתופי להדפסות תלת ממד Thingiverse (אפשר למצוא שם כל כך הרבה דברים אבל חשוב לשים לב לכללי הרשאות השימוש).

התכנון המקורי (אפשר לראות אותו כאן) מאפשר לתלות את המתקן על גבי המכונה ולכן הוא עונה בצורה מידית על החיסכון במקום. ראיתי גם תכנונים דומים שמציעים להדביק את המתלים על המכונה אבל לא התחברתי לרעיון של לעשות נזק למכונה.

דבר נוסף שמאוד הציק לי זה התכנון שמביא לכך שיש צורך להדפיס את המתקן בעמידה. בגלל שמדובר בלוח צר וארוך, כל פעם בערך באמצע המדפסת נתנה קפיצה קלה וגרמה לקריסה ושוב כל מה שהודפס זה הר של ספגטי.

בחנתי את ההרשאות שניתנו לתכנון של המתקן הזה וראיתי שהוא מרשה לקחת את הרעיון שלו כבסיס ולשנות אותו לפי הצורך. ניגשתי מיד לעבודה.
תחילה, הארכתי את המתקן בצורה כזו שישכב על כל המכונה ולא רק על חצי. זה איפשר לי להכניס 4 מגשים בכל צד ובצורה זו נתתי מענה של 20 קפסולות לפחות (עכשיו כבר יש מקום ל40). לאחר מכן החלטתי לשנות את החיבור בין החלק העליון לבין המגשים ואז בחנתי אפשרויות שונות.

ניסיתי להדפיס את המשטח עם החיבור המקןרי בשכיבה וזה גרם לכך שהאיזור של החיבור פשוט הודפס באויר (אין שם תמיכה). הוספה של תמיכות גרמה להדפסה להראות נורא ולכן המשכתי בתהליך.
בצעתי מספר הדפסות כושלות בדרך אל האושר.

התכנון הסופי התבסס על תעלות שיצרתי לאורך החלק העליון שלתוכן ניתן להחליק את המגשים.

האתגר העיקרי שעמד בפני כעת היה כיצד מדפיסים את החלק העליון בשכיבה ומאפשרים לתעלות לקבל צורה תקינה ולא להדפיס באויר. כמובן דבר נוסף שאני לא אוהב זה להדפיס את תמיכות מיותרות.
בחיפושים שלי בין סרטונים שונים נתקלתי בסרטון הסבר כיצד לתכנן במטרה להמנע מתמיכות – maker muse ושם למדתי כי ניתן להוסיף שכבה "מתאבדת" אשר מודפסת במטרה לתת תמיכה לשכבות מעליה ובסיום ההדפסה פשוט מסירים אותה בעזרת סכין חיתוך.

את המודלים להדפסה העליתי לאתר Thingiverse בקישור הבא.

מה שהתקבל בסופו של דבר זה מתקן פונקציואנלי לחלוטין שמכיל עכשיו 40 קפסולות שזמינות בכל רגע ועכשיו זה הזמן ללכת להכין קפה. נתראה עם כוס קפה בפעם הבאה.

אל תשכחו להרשם לעדכונים.
The 3DP blogger. (איל ס.)

מדפיסים מעצור לקפה

אני מאוד אוהב קפה והאמת שבשנים האחרונות התחברתי יותר לצד האספרסו של עולם הקפה. מבחינת כמויות קפה בכוס יש לנו ויכוח ארוך בין החברים מה ההגדרה של הכמות שאני אוהב. מהפעם האחרונה באיטליה הגעתי למסקנה שהכמות שמתאימה ומספקת אותי מוגדרת כ'לונגו'. זה בעצם מאוד קרוב לאספרסו ארוך אבל החלק החשוב שזה מתאים בכמות לכוס שלי.

לשמחתי יש לנו לא מעט מכונות קפה בעבודה. אחת מהמכונות עושה עבודה טובה בכמות (כמעט כל מכונה מוציאה כמות שונה של קפה לצערי) אבל רוטטת באופן מוגזם. במידה ולא משגיחים על הקפה, הכוס מטיילת לה וחצי מהקפה נשפך החוצה.

אחרי מספר פעמים שזה קרה לי, החלטתי שהגיע הזמן לייצר מעצור מתאים. שלפתי קליפר (תוקן לבקשת חבר) ומדדתי את כל הרכיבים השונים ומשם עברתי למדל בSolidWorks. תכננתי מעצור נחמד שניתן לראות בסרטון הבא:

שלחתי את המודל של המעצור להדפסה קצרה של רבע שעה והפעם עשיתי ניסוי ראשון לצלם את ההדפסה בעזרת הטלפון במצב hyperlapse שדחס את אותה רבע שעה לעשר שניות.

עכשיו הקפה שלי בטוח יגיע כולו לתוך הכוס ואני מוכן להדפסה הבאה.

אל תשכחו להרשם לעדכונים.
The 3DP blogger. (איל ס.)