שמתי לב שאני יורד קצת בקצב הפרסומים של הפוסטים. לשמחתי זה נובע ממשימות אחרות שמעסיקות אותי. רק בשבוע האחרון הייתי עסוק עד הצוואר בתרגום לעברית של עלילת ספור רצח ביער עושר ואושר. הבת שלי ארגנה לעצמה פעילות יום הולדת (17) שבה כל אחד מהאורחים מקבל דמות מהסיפור ומשימות שונות מלאות תככים. הכל לקראת רצח שמתבצע באמצע ואז עוברים לחקירה. אז אחרי שרכשנו את הסיפור מהאינטרנט, ישבתי לתרגם אותו. לא שהחברים בגיל הזה לא יודעים אנגלית אבל כדי שלא יהיו עסוקים בתרגום אלא במשחק.
אז תוך כדי תרגום חשבתי לעצמי שבאמת לאחרונה אני עוסק בתרגום שפות ללא הפסקה.
המודלים שאני מתכנן בדרך כלל הם בשפת Solidworks ומתורגמים ל STL אשר נטען לתוכנת החיתוך הנבחרת ומתורגם שוב לשפה של המדפסת (הפופולרית למיטב הבנתי היא Marlin).
יש כמות גדולה של תוכנות חיתוך או בשמם החדש… פורסנים (אני חושב שאני המצאתי 😀).
למעשה הפורסנים דומים ברעיון לחותכנים של עוגיות (ראיתי האמת כמה רעיונות להדפסת חותכני עוגיות). ההבדל הוא שבמקום לחתוך צורות מתוך חומר הם בעצם פורסים את המודל לפרוסות דקות בעובי נבחר לאורך הגובה. כל פרוסה כזו נבחנת ובהתאם להגדרות השונות מתורגמת לשפת הדפסה שמסבירה למדפסת מה לעשות ולאן לזוז.
למעשה קשה מאוד לבחור בתוכנה מתאימה. יש את slic3r, cura, simplify 3d ועוד ועוד. ניתן לקרוא המלצות בקישור הבא.
נכון לעכשיו אני בחרתי ב Cura . יש לה קצת מגבלות אבל הממשק שלה מדבר אליי. הוא פשוט וברור. יש לי את הפרופיל שאני הרכבתי על בסיס הצעות שונות אבל ניתן גם להוריד מהאתר של CHEP אשר מסביר בסרטונים מעולה (סרטון הסבר על גרסת 4.2.1 לדוגמא).
השימוש בפורסנים פותח עשרות הגדרות ואפשרויות הדפסה שונות. את האפשרויות האלה כמו חלק שהזכרתי כבר (רפסודה, חצאית) אני חוקר ולומד ואשתף אתכם בהמשך.
אז במידה ולא נרשמתם עדיין לקבלת עדכונים, אני מזמין אתכם לעשות זאת ונתראה בפוסטים הבאים.
לקח מספר שבועות ומעקב צמוד שבמהלכו גיליתי שהמדפסת נשלחה בטעות לארה"ב ואחרי זה חזרה להונג קונג ומשם לגרמניה ובסופו של דבר הגיעה אליי הביתה המדפסת המיוחלת Creality Ender 3 Pro.
לא יודע איך הצלחתי להתאפק ולא להישאר ער כל הלילה אבל עשיתי זאת וחיכיתי ליום שישי. יחד עם צפיה בסרטונים מתאימים הצלחתי לקבל מדפסת מהודקת, עם פרופילים ניצבים 90 מעלות האחד לשני וגלגלים שמחליקים בצורה מדויקת על המסלול. את הסרטון הכי טוב (לדעתי כמובן) מצאתי בערוץ של Tomb of 3D Printed Horrors ניתן לעקוב אחרי סדרת הפעולות שלו ולבצע במקביל אליו.
בשלב הזה הגיע הכיול המיוחל וגם פה פעלתי לפי כל כללי הברזל שכבר למדתי. השתמשתי במד מרווח שכבר שכב בצד מחכה בקוצר רוח למדידות. אני חושב שביצעתי מספר עשרות כיולים למגש עד שהגעתי למסקנה שכנראה משהו לא בסדר. ניסיתי לפרק חלקים ולהרכיב מחדש ובכל פעם הגעתי לאותה תוצאה. הפרופילים מהודקים וזוית מדויקת אך עדיין המגש לא מצליח להגיע לכיול הגיוני.
בכל פעם שכיילתי את החלק הקדמי ומדדתי מאחורה ראש ההדפסה התרחק מהמגש. כיילתי מאחורה ואז מדדתי מקדימה וגיליתי שראש ההדפסה חורץ את המגש. מדדתי בחלק השמאלי הפעם (למי לא היה ברור שקודם זה היה בצד ימין??) והפעם קיבלתי מדידות הפוכות מקדימה רחוק מידי ומאחורה חורץ.
פירקתי את המגש והנחתי אותו על שולחן יציב ועליו שמתי פלס. בהמון מקומות באינטרנט מסבירים כיצד להתמודד עם מגש מעוות. אצלי המגש היה להפתעתי שטוח מאוד. מכאן עברתי לבחון את הפרופיל שעליו יושב המגש. הנחתי את הפרופיל על שולחן שטוח ויציב וגיליתי שהוא מתנדנד לו. הנחתי עליו את הפלס וראיתי שהבועה משנה צד מקצה אחד של הפרופיל אל הקצה השני.
פניתי אל החברה כמעט בבכי. כל כך חיכיתי לרגע הזה ואני לא מצליח לייצב את המדפסת. כמובן שהם נמצאים בצד השני של העולם ושם לוחות הזמנים איטיים יותר אז לקח כ 48 שעות עד שענו לי. התגובה הראשונה הייתה "אתה צריך למתוח את הקפיצים יותר" ושלחו לי את התמונה הזו:
חזרתי למדפסת והכנסתי דיסקיות כפי שהם הציעו ושוב הכיול נשאר אותו דבר. לרגע סטיתי מהראיה ההנדסית פיסיקלית. איך הוספה של דיסקה בקפיץ שמושך את המגש תביא לפרופיל מיושר?? חזרתי אליהם אבל הפעם עם סרטון שמדגים את הריקוד של המגש.
שוב עברו 48 שעות (דבר נוסף ששמתי לב אליו הוא שהם עונים בסוף יום העבודה שלהם וזה מביא לכך שלפחות 12 שעות יעברו עד התקשור הבא). אבל הפעם לשמחתי ענו לי שהם בדקו את הנושא וכנראה שבסדרה מסוימת של מדפסות (ברור שזו תהיה הסדרה שלי:( ) הפרופיל יצא עם פיתול קל. ביקשו סליחה ומחילה ונתנו לי משימה. לצלם את המספר הסידורי כדי לוודא. הבטיחו ששולחים לי פרופיל חדש ברגע שייצרו אותו.
לשמחתי התושייה נכנסה מיד לפעולה והבנתי שאני יכול להתחיל להדפיס בכל זאת. הבעיה שאני יכול לעבוד באזור מסוים של המגש. הדפסה של מודל גדול שנוגעת בכל הרביעים של המגש מיד מנתקת מגע באחד הצדדים. אז עד היום הדפסתי כבר לא מעט דברים רק דאגתי לתכנן אותם שלא יהיו יותר גדולים מהמשולש של חצי מגש.
עברו מספר שבועות עד שהפרופיל יצא אל הדרך ולפני כשבועיים הוא הגיע. מיד הנחתי על השולחן כדי לוודא שהוא לא מתנדנד ונראה שהפעם יהיה יותר טוב. בקרוב אבצע בודת תחזוקה ואחליף את הפרופיל וכמובן שאשתף אותכם בתהליך.
אל תשכחו להירשם לעדכונים במידה ועדיין לא עשיתם זאת ונתראה בפוסטים הבאים. The 3DP blogger. (איל ס.)
מי שמכיר אותי יודע שברגע שאני מחליט להתעסק עם משהו אני נכנס לעומק שלו וחוקר אותו ללא הפסקה. אותו הדבר קורה גם כאשר אני עומד לקנות מככשיר כלשהו. לפעמים עד שאני מחליט על משהו ( מרוב מחקר כמובן) אני מגלה שהוא כבר מיושן מידי או כבר לא זמין.
במקרה של המדפסת די הפתעתי את עצמי. אולי עזרה העובדה שקצת הייתה לי הזדמנות להתעסק עם המדפסת שאשתי קנתה לבית הספר (שם למזלה, אני לא הייתי לגמרי מעורב אלא זה היה בהתאם לנהוג במשרד החינוך. רוכשים על בסיס המלצה אחת שעוברת אצל כולםםםםם).
העיכוב הקל מהרגע שהחלטתי שאני קונה לעצמי מדפסת עד הרגע שרכשתי בפועל התבסס על הזמן להשוות בין האתרים השונים שמציעים את המדפסת (המדפסת שאני רכשתי הייתה Ender 3 Pro) ולהבין איפה התמורה הטובה ביותר למחיר הזול ביותר.
אבל בכל זאת אשמח לשתף קצת לגבי המחשבות והתהיות שהיו לי לגבי איזה מדפסת לקנות.
ישנם מספר דברים שעמדו לפניי בהחלטה. מטרה, תקציב, גודל המדפסת, שיטת ההדפסה וחומרי הדפסה, סגנון המדפסת, מהיכן לרכוש, תכונות מיוחדות (נקודה שעלולה להיות בעייתית מראש אבל לעיתים תוך כדי קריאה של חומר מתמקדים).
נתחיל מהמטרה. למה בכלל אני צריך את זה? האם זה למטרות מסחריות? כנראה שלא במידה ואתם בוחנים מדפסת למטרות מסחריות זה בהחלט לא המקום. האם המטרה היא להדפיס דמויות וחלקים שהורדתם מאינטרנט או שבכלל זה סתם כי זה מאוד מעניין? אצלי זה היה בגלל היכולת לייצר דברים וקצת בגלל הצורך להתעסק עם משהו מסעיר כן 🙂 , זה מה שמסעיר אותי. אני לא טיפוס של קפיצה מצוקים או ספורט אתגרי כלשהו או ספורט כלשהו בעצם.
את ההגדרה של התקציב החלטתי להשאיר לחשיבה לקראת הסוף אבל הנחתי שסביב ה 1000 שקלים זה סביר לנקודת ההתחלה.
גודל המדפסת, או יותר נכון לחשוב במונחים של ממדי ההדפסה, להפתעתי אינם פונקציה ישרה של המחיר. ניתן למצוא מדפסות שגודל ההדפסה מאוד קטן אך המחיר יחסית גבוה ופה נכנס כבר הפקטור של סגנון המדפסת ותכונות מיוחדות. מבחינתי היה לי חשוב לפרוץ את המחסום שבו נתקלתי במדפסת הקטנה (Duplicator i3 mini) של 10 ס"מ. גם הגודל הפיסי של המדפסת היה לי חשוב כי יש לי מגבלה של מקום וזה הוביל לטווח מדפסות שהמגש שלהן באזור ה20 ס"מ מה שנראה לרוב מספק.
ישנן לא מעט שיטות הדפסה וחומרים. במסמך המצורף שהגיע אליי מקהילת תלת מימד בין אנשים 3D בטלגרם אפשר לראות את הרשימה הארוכה של חומרי הדפסה. פה לא הייתה שאלה כלל. השיטה הפשוטה והברורה לתפעול היא Fused deposition modelling FDM. רוב המדפסות להדפסה ביתית משתמשות בשיטה זו. בשיטת ה FDM למעשה מזריקים את חומר ההדפסה לתוך ראש הזרקה מחומם והחומר המוזרק מונח במקומו שכבה על גבי שכבה. ניתן לראות בסרטון של Teaching Tech את ההסברים על חלק מהשיטות. (גם במאמר של אתר wanhao). אחד החומרים הנפוצים ביותר הוא PLA ולכן החלטתי שאני מתמקד על מדפסת בשיטת FDM ויודעת להדפיס עם חומר גלם PLA. האמת זה לא עזר לסנן כי כמעט כל המדפסות הביתיות כאלו.
סגנון המדפסת היה גורם די מכריע בבחירה של המדפסת. ישנן מדפסות בסגנון "אני רוצה להוציא מהקופסא ולהדפיס" ויש את אלו שדורשות יכולות הרכבה של רהיטי איקאה. אני אוהב לעשות דברים בעצמי והולך לי לא רע עם רהיטי איקאה אז כמובן שבחרתי את סגנון ה DIY.
נשארו לבחון תכונות מיוחדות של המדפסת. למדתי שמגש מחומם יכול לסייע בהדבקת השכבה הראשונה ולכן וידאתי שאני מסתכל על מדפסות כאלו. דבר נוסף שהיה חשוב לי בתכונות זה האם יש מספיק מידע זמין כדי שלא אצטרך לשבור את הראש על כל דבר קטן . מצאתי שלמדפסות של חברת Creality יש מקורות מידע מטורפים ב YouTube ולכן הבנתי שזה הכוון שלי.
הגיע השלב של החלטה היכן לרכוש ופה יש מגוון לא קטן. aliexpress, Banggood, Amazon…. יש גם כל מיני חבילות שניתן לרכוש. כאלו ששולחים עם המדפסת ראשים נוספים או משטח הדפסה מזכוכית. למעשה בסופו של דבר גיליתי שלחברה יש אזור מכירות משלה ושם יצאה העסקה הכי זולה. המדפסת נשלחה ללא עלות משלוח (כמובן ש fedex לא הזניחו את עצמם ולקחו עלות חלקית) ויחד עם עלות מיסים המדפסת הגיעה אליי בפחות מ900 שקלים.
ההתמודדות עם ההרכבה של המדפסת הייתה מאוד פשוטה וכמובן שגם פה עבדתי בצמוד לסרטונים. תוך שעה בערך הייתי מוכן להדפסה הראשונה.
בהזדמנות קרובה אני אספר על התהליך של הכיול שלה שלצערי עדיין לא הושלם אבל בקרוב מאוד זה יקרה.
אל תשכחו להירשם לעדכונים במידה ועדיין לא עשיתם זאת ונתראה בפוסטים הבאים. The 3DP blogger. (איל ס.)
עברו מספר שבועות מאז הפוסט הקודם וכמעט שכחתי איפה במסע אני נמצא. סתתתם, יצאתי לחול למטרות עבודה וקצת לחופשה ומידי פעם חשבתי על הפוסט הבא.
בפעם הקודמת התמודדתי עם נושא כיול המשטח וכמה שזה עזר אבל בעצם לא עזר. ברגע ששלחתי להדפסה כדור טניס נחמד והכל נראה נהדר. אחרי כמה שעות שחזרתי למדפסת גיליתי חצי כדור מודפס וחצי ספגטי.
התחלתי לברר מה בעצם קרה. הרי כיילתי את המדפסת כמו שביקשו ממני. לאחר שימוש באינטרנט (מפתיע….) הבנתי שכיול אינו מספיק. יש שתי נקודות נוספות שצריך להתייחס אליהן. הראשונה קיבלה את ההגדרה "השכבה הראשונה המצלחת ביותר" אליה אתייחס בפוסט מאוחר יותר והשניה זה הדבקה למשטח.
בעצם מה שקורה במהלך ההדפסה הוא תהליך של חימום החומר, הזרקה שלו במקום הנדרש, קירור מהיר ומעבר לשכבה הבאה. במהלך הזה בעצם ישנו מצב בו השכבה העליונה יותר חמה עדיין ונוטה להתפשט לעומת השכבות מתחתיה שהתקררו ונוטות להתכווץ. כתוצאה מזה ההדפסה בשלב מסויים מחליטה להתנתק מהמשטח ובמקום שהשכבה הבאה תונח על הקודמת מה שהודפס עד כה מטייל עם ראש ההדפסה והחומר מוזרק באויר. זה אחרי מספר דקות (שלא נדבר על שעות) מביא להר ספגטי מוזרק באויר והרבה עוגמת נפש.
כמובן שיש עוד סיבות רבות לעוגמת נפש בהדפסה (תמיכות, רזולציה, הבדלי מידה, מרווחים…..) אבל שלא תבינו לא נכון, זה כיף ןמעניין להתמודד וכשאתה מקבל הדפסה יפה ופרקטית פתאום אתה שוכח מהכל (כמעט כמו לידה).
אז תכלס איך מתמודדים עם הבעייה של הדפסה שמתנתקת אתם שואלים אני מניח. יש מספר פתרונות אפשריים. זה תלוי במדפסת ובתכונות המגש ולפעמים גם פתרונות בעזרת תוכנת ההכנה שנקראים raft, brim (גם על זה תכינו זמן בהמשך לקרוא בפוסטים הבאים).
בחלק מהמדפסות ישנו מגש שניתן לחמם אותו במהלך ההדפסה ואז נשמר הפרש טמפרטורה סביר שלרוב, ודגש על לרוב, שומר על הדבקה למשטח. במדפסת שאיתה עבדתי לא היה משטח כזה. במקרה כזה יש פתרונות יצירתיים במיוחד. ראיתי כאלו שהציעו לשים דבק דו צדדי מיוחד וכאלו שהציעו לרסס בספריי שיער או בספרי דבק יקר מאוד. בסרטון הזה ניתן לראות מחקר על שיטות שונות.
אני בהתחלה ניסיתי להתחכם על ידי מדבקת נייר ענקית שחיברתי למגש. הבעיה פה שזה פשוט כל פעם היה מתקפל בצד אחר. אחרי זה ראיתי הצעה מאוד פשוטה. למרוח שכבה של דבק סטיק (לא נוזלי) בצורה אחידה על המגש. מרימים את ראש ההדפסה לגובה מספק ופשוט קצת לפני שההדפסה מתחילה מורחים שכבה יפה של הדבק.
אני חייב לציין שהפטנט הזה הוא הראשון שהייתי צריך לחשוב עליו כי יחד עם המדפסת הגיע כזה דבק. בגלל שלא היה הסבר למה שלחו דבק כזה התעלמתי ממנו. הדבק הזה נותן מענה לא רע ויש לו יתרון. כל עוד לא נדרש כיול מחדש של המשטח (כן, נדרש כיול מה לעשות?) אפשר פשוט להוסיף עוד שכבה או קצת להרטיב את השכבה הקודמת. הגעתי לנקודה בה לא ראו משטח כמעט. בכל מקרה, ברגע שהתחלתי לבצע הדפסות עם דבק על המשטח התחלתי לקבל הדפסות מוצלחות בהחלט. בנקודה זו עברנו שלב להתמודדות עם בעיות אחרות אבל עליהן אכתוב בפוסטים הבאים.
אל תשכחו להרשם לעדכונים. The 3DP blogger. (איל ס.)
הדבר הראשון שעליו ממליצים לבצע ברגע שמוציאים את המדפסת אל השולחן הוא לבצע פילוס.
לא, לא מדובר על לוודא שהמדפסת ישרה, ממש לא קשור. את ההבדל בין פילוס לכיול ניתן לראות בסרטון של DIY3DTECH. מדובר על כיול המרחק בין ראש ההדפסה לבין המגש. על פי חוקי המדפסות נדרש שיהיה מרווח של כעשירית המ"מ ואת זה ניתן לקבל על ידי המדיד המדויק בעולם… פיסת נייר. יחד עם המדפסת מגיעה חתיכת קרטון מצחיקה ומסבירים לך שכל מה שצריך זה לוודא שהיא נגררת במעט כוח בלפחות 4 פינות של המגש. מה שלא מסבירים זה שחשוב שראש ההדפסה יהיה חם או נקי לחלוטין כי אחרת אתה עלול לבצע כיול שגוי (מעט חומר שנשאר על הראש זה הרבה יותר מעשירית המ"מ).
אז אחרי מספר נסיונות כושלים של כיול הבנתי את הסוד הזה וחיממתי את ראש ההדפסה, אבל אז גיליתי שהנייר לא ממש עמיד בחום הזה. אחרי שתי נקודות גם הקרטון המצחיק מתחיל להישרט ואז שוב הכיול לא מספק. למרות זאת הייתי בטוח שהצלחתי בכיול ושלחתי להדפסה סמיילי קטן. לא הספקתי לצייץ והשכבה הראשונה נמרחה לה בצורה אקראית על המגש.
התחלתי לחפש בסרטונים משהו הנדסי יותר לביצוע הכיול. התמקדתי על סוג המדפסת שמולי (duplicator i3 mini) ומצאתי סרטון בערוץ YouTube של Print Very Good שבו הוא מדגים את הכיול בעזרת מד מרווח בעובי 0.08 mm וזה נותן כיול אמין. מיד עברתי לאינטרנט וחיפשתי לי מד מרווח כזה. בחלק מהחנויות ניסו להיות מתוחכמים ותרגמו את המדיד ל"פילר גייז" (filler gauge)😆. בארץ מצאתי לצערי רק מד מרווח שיש לו קפיצות של 0.05 מ"מ.
הכיול בעזרת מד המרווח המקומי היה סוג של משחק. צריך לבחון האם 0.1 מ"מ לא נכנס והאם 0.05 מ"מ עובר חופשי. לא שזה לא עובד אבל לא הרגיש לי נוח מספיק לכיול.
אז המשכתי בחיפוש באמזון ושם מצאתי מד מרווח שמכיל את המידה 0.08 מ"מ וכמובן שגם משם הזמנתי.
סוף סוף הצלחתי להגיע לכיול יעיל וישר עליתי כיתה. החלטתי להדפיס כדור טניס שהגיע עם המודלים לדוגמא על כרטיס הזכרון. לצערי לא צילמתי את התוצאה המפחידה. הר ספגטי שחור שהופיע אחרי מספר דקות הדפסה (אני ראיתי אותו אחרי הרבה זמן כמובן) אבל הפעם זה נבע מחוסר הדבקה למגש ההדפסה אבל על זה ארחיב בפוסט הבא.
אל תשכחו להרשם לעדכונים. The 3DP blogger. (איל ס.)
I had been struggling with the ability to see whats been printed for quite a time now. tried using a side lamp or a flashlight.
None of the above was good enough. Then I came across a youtube guide by Michael from teaching tech showing how to add led strip that was purchased especially for 3D printers. It was nice but a bit expensive and cumbersome because you had to print out an adapter.
By chance I got a reel of led strips which got me thinking whether I can create the lighting by my self.
Couple days ago I saw a post on the Facebook Creality ender3 group by maker max corbett telling us that he added led to the printer. in the youtube he added you can see how easy it is done.
The only thing that was holding me back (of course beside work, home stuff etc…) was that the led strip was designed for 12 Volt and the printer is 24 Volt.
After some research I found a website that explains how use the Led strip connected serial way. In this way you double the resistance and now it can work on 24 Volt.
I have finished this project today and added a separate switch for the led strips.
The 3DP degree 